מאת דוד טרטקובר
מתוך כתב העת "עתמול", ינואר 2001

 

לאוסף הכרזות

 
בראשית ימיה, נחשבה הכרזה כאמצעי ביטוי אולטמטיבי ליוצריה והייתה למשאת נפשם
של העוסקים בגרפיקה שימושית. הממסד הממלכתי השתמש באמצעי זה ולוח המודעות
.היה למדיה החשובה ביותר
:ב-1952 זכה פאול קור במקום הראשון בתחרויות ציור כרזת יום העצמאות
.הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" הוא הפלקט השני שצייר פאול קור בארץ"
.הראשון היה ב-1949 "מלווה מלחמה מלווה ניצחון", לאיסוף כספים למערכת הביטחון
,בכרזות הראשונות שצייר, נכרת השפעת הרקע הצרפתי שלו בנוסף לגרפיקה השוויצרית
.שהייתה טבועה בו משנות לימודיו כנער בג'נבה
בסוף שנות ה-50 משתלבת יצירתו של קור בסגנון העיצוב הבינלאומי. עבודתו משקפת

.'מיומנות טכנית גבוהה. בראשית שנות השישים, חוזר קור לסגנון אישי באמצעות הקולאז
הכרזה שצייר עבור אל-על ב-1962: דיילת חייכנית עשוייה קרעי נייר צבעוניים על רקע אדום
.חריף, מושכת את העין ומעבירה בחיוך את המסר שקור התבקש להעביר: שירות
.הוא גם עיצב את הכרזה הראשונה לפסטיבל ישראל
סגנון קור משתנה בלי הרף. הוא מתעדכן בגרפיקה האירופית. עשרות כרזות שצייר
במהלך עשרים וחמש שנות עבודתו בתל-אביב הן ציון דרך חשוב בתולדות הגרפיקה
.השימושית בישראל
פאול קור עסק כמעט בכל תחום בתקשרות החזותית: עיצוב סמלים, בולים, ספרים ועטיפות
.לספרים, אריזות, תויות, שטרות כסף ומדליות
ב 1974, הוא פרש מעיסוקו כגרפיקאי והתמסר לציור. המעבר לטכנולוגיה ותפיסות חדשות
.בענף הפרסום גרמו לו לרצון עז לבטא את עצמו ולהתרכז באמנות

לאוסף | עטיפות | שטרות | בולים
לגרפיקה | לדף הבית